#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. קברו את המת וחזרו, וצריכים לעמוד בשורה, האם יקראו ק""ש?<br>2. מה דין העומדים בשורה?<br>3. מה הדין להוציא את המת סמוך לקרית שמע?<br>4. מה הדין המספיד וכל העוסקין בהספד, האם חייבים בק""ש?<br>5. איך היה הדרך לנחם?"	"1. משנה - אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו [שהם עוסקים במצוה]. <br>2. משנה - העומדים בשורה, הפנימים - פטורין, החיצונים - חייבין. רבי יודה [ברייתא] - כשהיו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד [האבלים, ולא למצות תנחומין] - חייבין, משום אבל - פטורין.<br>3. אין מוציאין, אלא א""כ הקדימו שעה אחת או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. וזה שכתוב במשנה ""קברו את המת וחזרו"" ואין זמן לקרוא ק""ש וכו', מדובר כשחשבו שיש זמן ולמעשה לא היה זמן. <br>4. מפסיקין לק""ש ואין מפסיקין לתפילה, מעשה היה והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. וזה שכתוב במשנה ""אם יכולין להתחיל ולגמור"" יגמרו ואם לא פטורים מק""ש, מדובר מיום שני. ברייתא - ירדו לספד - הרואין פנים - פטורין, ושאינן רואין פנים - חייבין.<br>5. פעם - המנחמים עומדים והאבלים עוברים. אח""כ - האבלים עומדים והמנחמים עוברים, וזה כוונת המשנה בכה""ג שהעם עוברים לנחם והוא הולך באמצע בין הסגן לבין העם. <br>והסביר רבי חנינא - בראשונה - היו משפחות עומדות ואבלים עוברין, משרבה תחרות [שהיו מקפידים על סדר העמידה] בציפורין, התקין ר""י בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדים.<br>רבי שמעון דתוספתא - כבר חזרו הדברים ליושנן."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מי שמתו/דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין, האם יתחיל להתפלל?<br>2. באיזה אמן מדובר?	1. רבי שמואל בר אבדומא - אם יודע שהוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל, ואם לאו אל יתפלל. <br>2. נחלקו בזה ב' אמוראים, אחד אמר - באמן של הא-ל הקדוש, אחד אמר - באמן של שומע תפילה. והסביר רבי פינחס - שאין בזה מחלוקת, אלא הקל הקדוש זה בשבת, שומע תפילה בחול.	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מי שמתו/דף לו		
